חיבור מאמר לקורס: החלטות אתגרים והשלכות. -
מחבר: דב ברקאי. dov@parameter.co.il מס' ת.ז: 99958222

הטענה:
תכונות אופי האדם נקבעות על פי גורמים סביבתיים ולא על פי גורמי תורשה.
במילים אחרות: האופי הינו נרכש ולא מולד..

הסבר ותמיכה בטענה:
נבחן למשל את תוכנות האופי יצירתיות ויזמות. מחקרים הראו כי יצירתיות היא בעיקר תולדה של
גורמים סביבתיים ונסיבתיים ולא של תכונות אישיותיות. שורה ארוכה של ממצאים מחזקים גישה זו,
שאחת הדוגמאות המבטאות אותה היא הפריחה האדירה של אמנים, יוצרים וממציאים בצפון איטליה של
ימי הביניים. האם זהו צירוף מקרים שבאותו אזור ובערך באותו זמן חיו ופעלו יוצרים כמו דונטלו, דה-
וינצ'י, רפאל ומיכלאנג'לו? לפי ממצאי המחקר התשובה לכך שלילית: תנאים סביבתיים, כמו למשל
התמיכה של משפחת האצולה מדיצ'י ביוצרים ובממציאים, הם שהובילו ליצירתיות מתפרצת זו.
הממצאים הללו מנפצים גם את האמונה הרווחת ב "גן יהודי" אותו גן שבזכותו ליהודים יש לכאורה -
כישורים גבוהים במיוחד המתבטאים גם ביכולת ליצור לחדש. אמונה שמתבססת על מספר יזמויות
סטארט אפ בהן הם מעורבים ומספר זוכי פרס הנובל היהודים יחסית לחלקם באוכלוסיית העולם.
למעשה, האמונה במיתוס ה"מוח היהודי" מסוכנת למדינת ישראל מבחינה כלכלית, שכן היא עלולה
להביא להיעדר השקעה בטיפוח יצירה ויזמות. אך מכיוון שמדובר במיתוס בלבד, על מדינת ישראל ליצור
את התנאים האידיאליים לעידוד יצירתיות מבחינת חינוך, מתן הזדמנויות והקצאת משאבים. היעדר
השקעה בטיפוח יצירתיות עשוי להוביל לכך שבעוד מספר דורות הסטטיסטיקה "תתיישר" וישראל
תתפוס את מקומה האמיתי על מפת החדשנות העולמית.
ובכן יש שלושה גורמים עיקריים ליזמות ויצירתיות: השכלה, מוטיבציה וכישורי חשיבה יצירתית. בכל
הנוגע להשכלה עלינו לשלב "עומק" ו"רוחב". עלינו להעלות את רמת המוטיבציה של האוכלוסייה ליצור
וליזום. אחד הממצאים של המחקר ביצירתיות הוא שיחס הרעיונות הטובים מתוך סך כל הרעיונות אינו
שונה בין אנשים יצירתיים לאנשים ממוצעים. ההבדל הוא, שאנשים יצירתיים עובדים קשה יותר ולכן
מעלים יותר רעיונות. לבסוף, עלינו ללמד כבר מגיל צעיר מיומנויות של חשיבה והעלאת רעיונות ויזמויות
יצירתיים. חזרה על המנטרה "יש לחשוב מחוץ לקופסה" עוד לא הולידה אף רעיון יצירתי, וההמתנה
להשראה יכולה לקחת נצח. לעומת זאת, קיימות טכניקות רבות המסייעות להעלות רעיונות שכאלה
בצורה מודעת ומושכלת, ויש לדאוג לשילובן בתוכנית הלימודים בבתי הספר.
תומס אדיסון אמר פעם: "גאונות = 2% השראה + 22% עבודה קשה". )עבודה קשה נוצרת מתנאים
סביבתיים(.

מחקרים חוקרים גם את תכונות האגריסביות הקיימות אצל האדם.
רוב המחקרים מראים קואורלציה שבין מקום הולדתו של האדם לבין רמת האלימות בסביבות אלה.
בברזיל ניצפה כי רמת האלימות והפשע בשכונות מוכי עוני הינה גבוהה מאשר בסביבות מגורים
איכותיים.
קשה לצפות מאדם שגדל בסביבה קשה להיות מהוגן אינטלקטואל ורגיש... הדבר מצביע באופן מופהק
על סביבת האדם בו הוא גדל.
החינוך כגורם סביבתי לעצוב אופיו של האדם:
איזה ילד נרצה לגדל? זה עניין של החלטה שיש לעשות כבר בחודשים הראשונים לחייו של הילוד. האם
נרצה ילד טוב, ממושמע, הפועל לפי כללים, עונה לציפיות שלנו, כזה שיגדל להיות תלמיד טוב בבית-
הספר, יקשיב למורים, ישתף אותנו בלבטיו ויקבל את דעתנו הבוגרת והמנוסה בכל ההחלטות החשובות,
ילמד מקצוע טוב, ימצא שידוך טוב, יגור קרוב להורים....
או לחילופין נרצה לגדל ילד עצמאי, שלא יקבל כל מוסכמה וכלל כתכתיב, שלא תמיד יקבל 'לא' כתשובה,
יתווכח, יבקש הסברים, יענה, לעתים בחוצפה, יבחר את דרכו בחיים באופן עצמאי, יגבש תפיסת עולם
ייחודית לו, יחליט מה ומתי ללמוד, אם בכלל, יבחר בן/בת זוג על פי צו לבו בלבד. ובכלל, ייתן להוריו
הרגשה שהם לא כל כך חשובים והוא יודע להסתדר בעצמו. בקיצור מנהיג ויזם. – -
להחלטה שכזו נודעת חשיבות רבה, שכן יש לה השפעה משמעותית על דרך גידול הילדים וחינוכם,
ולגבי המחירים הנדרשים לאופן גידול כזה או אחר.
במהלך 28 החודשים הראשונים לחיי התינוק מתפקדת, מתפתחת ומתעצבת המערכת הלימבטית.
התינוק מגבש את התובנות החשובות למערכת זו: באיזה עולם אני חי. האם העולם הוא מקום בטוח
וטוב שנענה לצרכי ומספק לי אותם כנדרש, או שעליי להילחם כדי לשרוד. האם אני מקבל מספיק אהבה,
הנאה כמענה מידי סביר לצרכים אלה, או שאצטרך להתאמץ, להילחם וללמוד להפעיל לחצים כדי לקבל
את הדרוש לי. האם בעולם יש שפע והכול זמין וכל מה שאצטרך אוכל להשיג, או שהמשאבים בעולם
חסרים, ועליי להילחם, לצבור, לשמור לעת הצורך )קמצנות(.
בתקופה זו המענה לכל הצרכים יבוא מההורים, במיוחד מהאם, והם יעברו דרך המגע הגופני בלבד.
הילד המוחזק בזרועות אימו מרגיש אם הוא בידיים יציבות ובטוחות, אוהבות, או הססניות, האם נענית
האם לכל איתותיו ובקשותיו, המתבטאים בבכי. האם הצרכים הבסיסיים כמו אוכל, שתייה, חיבוק,
אהבה, מוגשים בזמן, בשילוב עונג, או אי עונג, המורגש בתהליך של קונפליקט וסכסוך. בתקופה זו
נוצרת שפה מיוחדת בין האם לתינוקה. האם יודעת לפרש כל סוג של בכי, כל צליל וקול, כל תנועת גוף,
ומבינה בדיוק רב מה דורש התינוק. כך גם התינוק קולט מסרים ואינפורמציה מתגובת האם אליו, לומד
ומפנים.
צריבות ושריטות הנחרטות במערכת הלימבטית בשלב זה בחיים, יעצבו את כל מערכת קבלת ההחלטות
הרגשיות והאוטומטיות, ותהיה להם השפעה משמעותית לכל מהלך החיים.

לסיכום:
אנו רואים אם כן כי דמותו ותכונותיו של האדם מתעצבות בו ע"י סביבתו הקרובה )הוריו, אחיו, חבריו..(
עוד בראשית חייו.
"החינוך" הינו הגורם המעצב את תכונותיו של האדם והוא אכן מגיע ממקורות חיצוניים סביבתיים ולא
מולדים.